זקן נ' מנולייף - מנורה חברה ישראלית לבטוח חיים בע"מ

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבעת, המבטחת של רכבו.

2.בכתב התביעה עותר התובע כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 20,000₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 2.6.10 אירעה תאונה בה היו מעורבים רכב מסחרי מסוג דאבל קבינה מסוג פולקסווגן רישוי 43-619-56 (להלן: "רכב התובע"), אשר היה מבוטח ביום התאונה אצל הנתבעת.

4.מאידך, בתאונה היתה מעורבת משאית (להלן: "המשאית").

5.בדיון מיום 27.10.11 הופיע התובע וטען כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידו, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבעת, ועל כן עליה לשלם לו את סכום התביעה מכח הפוליסה שביניהם.

מאידך, הכחישה הנתבעת את תרחיש התאונה וטענה כי הנזקים אינם מתיישבים עם גרסתו של התובע, באופן שאין לה אחריות בגין האירוע.

6.התובע ספר בעדותו לביהמ"ש, כי נסע ביום התאונה דרך מושב זיתן. בהגיעו לעקול בדרך עקף משאית חונה. בין לבין הגיח מולו רכב בנתיב הנגדי. ע"מ למנוע תאונה חזיתית, הוא סטה ימינה ואז נפגע רכבו ממכה שחבט בעצמו במשאית החונה.

התובע טוען, כי כתוצאה מהמכה נחבט החלק הקדמי של הארגז המותקן ברכבו בחזיתו הימנית הסמוכה לקבינה. מוסיף התובע וטוען, כי מעוצמת המכה התקפלה חזית הארגז הדלת בדופן הימנית נעקרה ממקומה וגרמה לכך שהדלת האחורית של הארגז תתקפל אף היא.

התובע מספר, כי התקשר למחרת האירוע לסוכן הביטוח (שמו לא הוזכר), והאחרון שלח לו שמאי. השמאי אישר להחליף את הדלתות הפגועות של הארגז. התברר לתובע, כי ערכן של דלתות אלו רב ביותר והתובע התבקש להשבית את רכבו כאובדן גמור.

התובע לא הסכים להשבית את המשאית, אך הסכים, לדבריו, להמתין למציאת דלתות חלופיות משומשות, גם אם הנושא הכספי דוחק לו.

התובע הוסיף וציין, כי בשלב מסוים הוצע לו ע"י הנתבעת לשלם פיצוי בסכום כולל של 12,000 ₪. התובע סרב להצעה.

בחקירתו הנגדית לב"כ המבטחת שלל התובע כל אפשרות שהנזק לדלת האחורית של הארגז מקורה מבלאי או נזק לא תאונתי.

התובע סיפר, כי לאחר התאונה הוא ישר את הפח ממנו מורכבת דלת אחורית של ארגז המטען.

7.בדיון מיום 27.10.11 הופיע עד נוסף, מר חסן אלגרבלי, אשר טען, כי עפ"י נסיונו מדובר בשתי פגיעות נפרדות ולכן ככל שביהמ"ש יחייב את הנתבעת בתשלום, יהיה על התובע לשלם השתתפות עצמית בגין חזית הארגז ודלת ימנית והשתתפות עצמית נוספת בגין הדלת האחורית של הארגז, אשר לדעתו נפגעה שלא בתאונה המדוברת.

8.ב"כ התובע מבקש בסיכומיו לאשר גרסת התובע ולדחות את גרסת הנתבעת לשני אירועים. לטעמו של התובע, שלושה צדדים (מתוך ארבעה) של הארגז נפגעו באותה תאונה ועל כן, על התובע לשלם השתתפות עצמית פעם אחת ככל שהוא מחויב בכך, עפ"י הוראות הפוליסה.

9.ב"כ הנתבעת טענה בסיכומיה, כי מדובר בשני אירועים נפרדים. התובע לא פנה לנתבעת אלא לאחר חודשיים מיום קרות התאונה ואם הנזק כה כבד ונגרם בפעם אחת, מדוע המתין התובע זמן כה רב.

לטענת ב"כ הנתבעת, שומה היה על התובע לזמן לעדות את סוכן הביטוח שלו , שהוא שלוחו ולא שלוחה.

ב"כ הנתבעת שללה את התיזה, כי השמאי התערב בנושא לא לו, והוא החלטה בנושא החבות.

ב"כ הנתבעת ציינה, כי ההחלטה שלא לשלם לתובע בגין הדלת האחורית התקבלה אצלה ולא אצל השמאי.